ט"ו בשבט – מתכונים ומסורת

ט"ו בשבט בפתח ואיתו הפירות המיובשים והשקדייה הלבנה, לכבוד פרי האדמה החלטתי להקדיש מתכונים ומסורת לחג הבא עלינו לטובה.

סביב מקור החג התפתחו הסברים שונים, עיקרם גורסים כי ט"ו בשבט נוצר כדי לתת ביטוי לקשר שבין האדם והאדמה, ולקשר שבין היהודי ואדמת ארץ ישראל.

אפשר למצוא בכל תפוצות ישראל מנהגים שונים, הקשורים רובם ככולם לפירות ארץ ישראל ושבעת המינים. התפתחותו של ט"ו בשבט כחג, נוצר על רקע הניתוק הפיסי של עם ישראל מארץ ישראל.

ט"ו בשבט – מתכונים ומסורת

במרוצת השנים החל המנהג של אכילת פירות מארץ ישראל, תוך סיפור בשבחה של הארץ.

במאה השש עשרה, עם עליית המקובלים יוצאי ספרד לארץ ישראל, קיבל ט"ו בשבט תיקון בלוח מועדי ישראל ואף נקבע יום בו אוכלים פירות כסמל להשתתפות האדם בשמחת האילנות.

תיקון זה הפך עם הזמן לסדר ט"ו בשבט. בשנים האחרונות יותר ויותר משפחות אינן מסתפקות באכילה סמלית של פירות טריים ומיובשים ועורכים סדר ט"ו בשבט,  תוך שילוב של ארוחה חגיגית פרחים ברכות ושירים.

בסדר ט"ו בשבט, מסובים לשולחן מקושט בירק ופירות מיובשים וטריים ואוכלים משפע הפירות שנתברכה הארץ. קוראים פרקי תנ"ך וקטעים מהמשנה, התלמוד והזוהר. מברכים ונושאים תפילה לברכת העץ.

סדר ט"ו בשבט נחלק לשלושה חלקים עיקריים: מגישים ארבע כוסות יין המתייחסות לשלושה עולמות ושלושים מיני פירות.

ארבעה כוסות לארבע עונות

אחד המנהגים הבולטים בסדר ט"ו בשבט, הוא סדר השתייה של ארבע כוסות יין, כל כוס מסמלת את המעבר שבין עונות השנה וכדי להמחישו משתנה גוון היין.

סתיו:

מוזגים יין לבן לכל הסועדים והיא כוס האילנות.

חורף:

מוזגים לכל הסועדים יין לבן נוטה לאדמדם זו כוס שרובה יין לבן ומעוטה יין אדום , והיא כוס חג נטיעות.

אביב:

מוזגים לכל הסועדים יין חצי לבן וחצי אדום ,והיא כוס לטבעה וטיבה של ארץ-ישראל.

קייץ

מוזגים יין אדום לכל הסועדים, והיא כוס למפעל הציוני ולארץ ישראל.

מקבילית הפירות: לכל פרי עולם

לסדר אכילת הפירות יש חשיבות לפי סדר העולמות, מסדרים את הפירות לפי שלושת העולמות בשלוש קערות בגבהים שונים.

העולם הראשון:

עולם העשייה אוכלים פירות נקלפים שתוכם נאכל בקערה נמוכה (תפוזים, אגוזים ושקדים)

העולם השני:

עולם היצירה מסמל בפירות שקליפתם החיצונית נאכלת ותוכם נזרק. בקערה בינונית (תמרים, זיתים ותפוחים)

העולם השלישי:

הגבוה שבעולמות, עולם הבריאה המסמל בפירות שנאכלים בשלמותם בקליפתם ותוכם. בקערה העליונה ביותר (תאנים –דבלים, חרובים וצימוקים)

למה אוכלים פירות מיובשים

ייבוש הפירות הוא בעצם פיתרון נפלא לשימור הפירות לאורך זמן. בתקופה בה לא היו קיימים אמצעי קירור נמצאו פתרונות לשמרם ובהם ייבוש הפירות.

פירות מיובשים ומתכונים

כמובן שאין להשוות בין פרי טרי ומיובש, אך לפירות המיובשים טעם מיוחד ומרוכז. כאשר משלבים פירות יבשים בהכנת מאכלים שונים

מתקבלות תוצאות נפלאות. בחרתי מתכונים מתוקים העושים שימוש בפירות מיובשים ומהווים תקרובת נפלאה לחג.

• טיפסקל – פירות מיובשים

ניתן לשמור את הפירות המיובשים זמן ממושך בצנצנות זכוכית במקרר

רוב הפירות המיובשים עוברים תהליכי שימור על ידי עישון באמצעות גופרית המגנה על הפירות מפני קלקול ומחזקת את צבעם הטבעי.

לכן חשוב מאוד לשטוף את הפירות ולנגב היטב קודם לאכילה. ישנן בתי טבע שהפירות המיובשים בהם אינם מכילים גופרית.

אין לאחסן את הפירות במקום לח היות והפירות מעלים עובש במהירות.

כיום ניתן למצוא בחנויות המתמחות ובסתם חניות לכלי בית כילה קטנה אותה פותחים מעל למגש פרות מיובשים והיא מגינה על הפירות מיובשים וסתם ברחשים שמתיישבים עליהם כשהם נותרים חשופים על השולחן.

סגנון וצילומים: פסקל פרץ-רובין