בהתחלה חשבתי שזה זמני וזה חולף, שהוא לא יחזיק מעמד. אבל הבן שלי ממשיך להתנזר מבשר ומוכיח לי

שאפשר "לטבען" את ארוחות שישי ולהישאר בחיים

זה התחיל בהצהרה של בני בכורי, שנזרקה לאוויר כדרך אגב. " אמא", הוא אמר. " אני לא נוגע יותר בבשר. הפכתי טבעוני".

הקשבתי לדבריו וחייכתי לעצמי. "זהו", חשבתי. "גם בני, כמו יתר בני גילו הצעירים, נשבה בקסם האופנה הטבעונית.

גארי יורופסקי וטל גלבוע מ"האח הגדול" הצליחו בדרך עקיפה להיכנס גם למטבח הפרטי שלי".

שמח אצלי בסיר
שמח אצלי בסיר

סילקתי מיד את המחשבה הזאת ובליבי ביטלתי את דבריו של בני. סברתי שזה יעבור לו, או יותר נכון, שהוא לא יחזיק מעמד.

הרי אנו מדברים על ילד שכל כך אוהב נתחי בשר עסיסיים וגדולים. לא פעם, כשהייתי מניחה במרכז השולחן ונתחים שחומים, שזופים, ומצופים ברוטב עשיר, הוא לא היה מתאפק ועוד בטרם נגס בבשר כבר ביקש שאפרוס לו עוד.

הוא לא יוותר על העושר הזה, חשבתי והאמנתי שזו רק שאלה של זמן.

אני חייבת להקדים והסביר. זהו ילד שגדל בבית שהמטבח כל הזמן בפעולה. נהנה משלל מטעמים העשויים מכל חומר גלם שאתם מכירים ירקות שונים, דגים, בשרים, מאפים ועוד.

כולם מוכנים בשלל סגנונות בישול. הטעמים הנרקחים במטבח על בסיס יום יומי מיוחדים ומגוונים.

כך, בכל פעם שבני מגיע לארוחת ליל שבת, מצאתי את עצמי מצרפת לתפריט מנה טבעונית אחת או שתיים, לצד מנות בשר, שאני מכינה מדי יום שישי.

האמת היא שלא נדרשתי למשהו מורכב וגם לא עשיתי מזה עניין, הרי בכל שנותי במטבח (עוד לפני אופנת " יום שני ללא בשר") הקפדתי שיומים בשבוע ארוחות שאני מגישה יהיו ללא בשר, מתוך הבנת חשיבות הדברים שאנו מכניסים לגופנו.

בחלוף הזמן הבחנתי ש"הלקוח" שלי מתחזק ומקפיד יותר ויותר. בנוסף, הרגשתי שאולי המנות שהגשתי אינן מספיקות.

ירוק ועשיר
ירוק ועשיר

על אף שהוא לא אמר דבר, לתחושתי בני עדיין נשאר רעב. לאט-לאט התחלתי להגדיל את מספר המנות הצימחוניות/טיבעוניות בתפריט הארוחה. לשמחתי, בני, שעדין היה בשלבי הסתגלות למהפך התזונתי שעבר, ויתר לעצמו פה ושם.

הוא הסכים לאכול מאכלים עם ביצים, למשל, אבל בבשר ובעוף הוא לא נגע.

עם הזמן הירקות, הקיטניות , והדגנים הפכו למנות דגל במטבחי, והטחינה הגולמית תופסת מקום של כבוד והיא לובשת ופושטת צורה, גוון וטעם בכל פעם מחדש.

כמעט כל מנה רגילה ומתכון מוכר קיבלו תרגום צמחוני או טבעוני כדי להתאימו לחך ולדרך החיים החדשה של בני.

המטבח שלי עובר מהפך אך גם חי בשלום עם המטבח הרגיל והמוכר תוך הקפדה על גוון ואלתור והעשרת מנות הארוחה. כך, בלי להבחין, כמעט כל ארוחת סוף שבוע שאני מגישה בשבועות האחרונים היא טבעונית.

אין בשר על השולחן וכולם נהנים ומרגישים קלילים. בשבוע האחרון, למשל הכנתי תבשיל קציצות עם קינואה עשבי תיבול ואגוזים שמבושלים ברוטב ירקות עשיר.

לשבת הכנתי חמין עם שעועית חומוס וחבושים . ולקינוח עוגה טבעונית עם טחינה גולמית וסילאן במקום ביצים.

סגנון וצילומים: פסקל פרץ-רובין 

 

Print Friendly, PDF & Email

הרשמו לניוזלטר של פסקל

הרשמו לרשימת התפוצה של פסקל לקבלת ניוזלטר חודשי מתוק

תודה שנירשמת.

שגיאה בהרשמה, נא לנסות שוב.

השאר תגובה

Please enter your comment!
Please enter your name here