פאי לימון

על ידי

-

נובמבר 26, 2015

3399

פאי-לימון — עץ הלימון זקוף קומה בצבע ירוק עז, והוא משובץ בשפע נקודות גדולות, צהובות ובוהקות.

חמיצות מענגת. בלב של כל אחד מאיתנו חקוקים זיכרונות ילדות שמלווים אותו לאורך כל חייו. אצלי זו השכונה שבה גדלתי, ובעיקר הבניין.

גרנו בקומה הכי גבוהה, ואני זוכרת בעיקר המון מדרגות שנאלצתי לטפס ולעלות בהן מדי יום, כשחזרתי מבית הספר .

גרנו בדירה קטנה וצנועה שהמטבח בה היה פיצפון, אך משום מה בזיכרוני המטבח היה גדול במיוחד. במרכז המטבח ניצב השולחן, לא רחוק מכירת הגז והמקרר.

הכול היה כל כך קטן וצפוף. אך דווקא שם במקום הקטן הזה, הוכנו שלל המטעמים המיוחדים שהיוו את הבסיס לסקרנות הקולינרית שלי.

באותם ימים לא נדרשו משטחי עבודה גדולים, כלי מטבח מיוחדים, וגאג'טים משוכללים – פשוט כי לא היה.

אך מה שהיה במטבח הקטן הוא חוכמת בישול ומיומנות מקצועית גבוהה, שהניבה תוצאות של מטבח גורמה עלי ומיוחד.

היו אלו שעות ארוכות במטבח לצד אימי שהפליאה בבישול ואפייה מורכבים.

במטבח, מתחת לחלון קטנטן, יצרה אימי ז"ל גינת עציצים קטנה. אנו הילדים לא הבנו את ההתעקשות הזאת שלה לגדל את הצמחים כמעט באפס תנאים, ובלי מספיק אור שנדרש לצמיחה והתפתחות.

אך אימי בעקשנות ובמסירות טיפלה בעציצים הקטנים. לא פעם הציפה אותם במים, ואז בסבלנות הכול כך אופיינית לה, התחילה שוב את מלאכת "הגינון" מנקה את העציץ , שותלת ומשקה.

בין הצמחים שלה ניתן היה לזהות עשבי תיבול כמו נענע, גרניום רפואי וגם גלעיני אבוקדו שאימי גידלה במסירות.

הללו הוכנסו לצנצנות זכוכית פשוטות ונתמכו במספר גפרורים, שתפקידם היה לשמור על הגרעין על מנת שיצוף מעל המים בציפייה שישריש ויצמח. זו הייתה הגינה של אימי.

חלפו אי אלו שנים, ואני מוצאת עצמי יוצאת ממטבח ביתי אל חצר רחבת ידיים אשר במשך שנים למדתי לנצלה, לא רק לנוי.

השכלתי להפוך חלק גדול ממנה לגינה אורגנית שבה אני מטפחת מבחר עשבי תיבול, לצד ירקות שונים שמשמשים אותי לבישול, בהתאם לעונה.

מדי בוקר אני מבקרת בגינה. בודקת את גן הירק שלי, ועוקבת בדריכות אחר התפתחות הירקות ועשבי התיבול.

לצד הגינה האורגנית שלי יש בוסתן קטן ובו מבחר עצי פרי. אשכולית, תפוז, קלמנטינה, מנגו, שסק ולימון. כמעט כמו השיר, כאן אני משקה, ופה אני מעשבת, שחס וחלילה לא יקרה פה אסון והכל יחרב.

לפעמים אני מגלה התפתחות מעניינת, כאשר שתילים צעירים זקופי קומה מחפשים מעט שמש להשתזף בקרנה ולצמוח.

ניצנים וגבעולים חדשים נראים בכל מקום, ושתילים קטנים מתעבים ומתפשטים.

השבוע, במהלך סיבוב בגינה ציפתה לי הפתעה: מצאתי את עץ הלימון זקוף קומה בצבע ירוק עז, והוא משובץ בשפע נקודות גדולות, צהובות ובוהקות.

הניגוד בין הירוק הכהה לצהוב הבוהק היה מדהים. התקרבתי לעץ הלימון ומיד שלפתי מצלמה והתחלתי לצלמו מכל זווית אפשרית, משתאה לנוכח יופיו.

הופתעתי מכמות הלימונים שהניב העץ בגינה, ולא האמנתי למראה גודלם. הפעם הם היו ממש ענקיים, מדמים פומלה או אתרוגים גדולים.

מיד קטפתי את אלו שהיו קרובים אלי וערמתי בסלסלה רחבה. שטפתי, ניקיתי, ניגבתי ויבשתי אותם היטב.

צריך לבדוק את הלימון? ברור. חציתי לימון לשניים, ולמרבה הפתעתי לא היו בו חרצנים. חציתי לימון שני ושלישי והבנתי שהפעם העץ הניב לימונים ללא חרצנים.

מכאן הדרך למטבח הייתה קצרה. הכנתי מנת עוף קלילה עם לימון, לימונים כבושים, משקה לימון, ופאי לימון וממה שנותר הכנתי לימונדה עד היבול הבא.

עוגת פאי קלילה שאפשר להכין אותה בגרסה חלבית ובגרסת פרווה.

החומרים: לתבנית קפיצית בקוטר 26 ס"מ

לקלתית:

1 כוס קמח, מנופה

100 גרם מחמאה, מרגרינה , מזולה (בגרסה חלבית חמאה )

1/2 1 כפות מים

1 כפית תמצית וניל או סוכר וניל

למלית:

4 כפות עמילן תירס (קורנפלור)

1/2 1 כוסות מים

1 כף ממחמאה, מרגרינה, מזולה(חמאה)

קליפה מגוררת מ-1 לימון גדול

1/2 כוס מיץ לימון

1/2 1 כוסות סוכר

2 ביצים מופרדות לחלמונים וחלבונים

3 כפות שמנת צמחית או שמנת מתוקה חלבית

נייר אפייה בקוטר התבנית + 3 כפות גרגרי חימצה (אפייה עיוורת)

מחמאה , מזולה, מרגרינה ,תרסיס לשימון או חמאה לשימון

אופן ההכנה:

הכנת הקלתית- שמים את כל חומרי הקלתית בקערה ושלים לבצק אחיד. משמנים את התבנית ומרפדים אותה בבצק.

משמנים נייר אפייה, מניחים אותו על הבצק כשהצד המשומן כלפי מטה. מפזרים עליו את גרגרי החומוס. אופים בתנור שחומם מראש לחום גבוהה כ-200 מעלות צ' כ-20 דקות.

מניחים להצטנן, ומסלקים את גרגרי החומוס. מסלקים את נייר האפייה.

למלית- שמים את הקורנפלור בקערית ובוללים במעט מים. את יתר המים יוצקים לקלחת, מוסיפים את המרגרינה ומביאים לרתיחה.