סעודת -יתרו

בערב יום חמישי הקרוב חוגגת יהדות תוניסיה את סעודת יתרו- חג הבנים. כילדה אני זוכרת איך כל חברי חגגו את חג האילנות / ט"ו בשבט  ואצלנו בבית זה נחוג אחרת לגמרי בחג "סעודת יתרו", או "חג הבנים".

כל מי שגדל בבית תוניסאי ובו היו בנים זכרים, נהג לחגוג את סעודת יתרו. בבית בו גדלו ילדים משני המינים, זכו הבנות "על הדרך" בפינוקים ומתוקים לרוב.

ביום חמישי לפרשת יתרו בכל בית תוניסאי  עורכים סעודה נפלאה לה מחכים כל בני המשפחה ובעיקר הילדים. קיימים פירושים והסברים שונים למסורת מנהג זה.

אחד הפירושים הנפוצים  ביותר הוא שהאירוע נחוג לילדים היות והילדים שלמדו לקרוא ב"כותאב"- ה"חדר"  יכולים

בפעם הראשונה לקרוא בתורה. בתקופה זו הם בשלב ה"פרשה" השלב השלישי בלימודיהם ויודעים לקרוא בפעם הראשונה את עשרת הדברות. ולרגל המאורע ערכו לכבודם סעודה חגיגית.

גרסה נוספת לסיבת סעודת יתרו היגיע אלי מכם גולשים יקרים- והיא שמגיפה קשה פרצה בתקופה הזו בתוניס, המגפה פגעה בעיקר בזכרים אשר נפטרו ממנה, סמוך לקראת פרשת יתר המגפה פסקה.

יש הסבורים שהרב פסק שאם יבשלו מרק יונים המגיפה תפסק. כאשר כולם אכן הכינו את מרק היונים אכן המגפה פסקה. ועל כן עורכים סעודת הודיה בזמן זה ובה מגישים בין היתר מנה של עופיונים ממולאים.

ועוד הסבר שנשלח אלי על ידי אחד הגולשים הוא- שהסעודה מקורה בפרשת השבוע -פרשת יתרו בה כתוב: " … ויבוא אהרון וכל זקני ישראל לאכול לחם עם חותן משה לפני האלוקים … " (שמות י"ח יב').

לזכר הארוחה שסעדו אהרון וזקני ישראל אצל חותן משה יתרו , אחיו של אהרון, עורכים בעדה התוניסאית "סעודת יתרו" בשבוע שבו קוראים את הפרשה.

סעודת יתרו /חג הבנים

 

סעודת-יתרו חג הבנים

 

 

כך או כך כל המטעמים המוגשים בסעודה זו הם בכלים קטנים והכל הכל בקטן חלות קטנות עוגיות פשטידות וכו'….

לכבוד מעמד זה,  ערכו ארוחה חגיגית מתובלת בשירה מזמורים ומטעמים נפלאים. הארוחה  הורכבה משני חלקים: החלק הראשון – מתוק והשני – בשרי.

מכינים בובות סוכרשקופות וחלולות

אתם כמובן יכולים לחגוג את ט"ו בשבט כמו שאתם מכירים ויודעים אך אם אתם מעוניינים לגוון  ויש לכם בבית זכרים אפשר בהחלט לאמץ מנהג  חביב זה ולהכין סעודה גדולה אשר תכיל את החלק המתוק והמפנק לבנים והחלק השני הנפלא מפנק את הבוגרים והקטנים..

לקקנים קריסטלים בשלל צבעים
לקקנים קריסטלים בשלל צבעים

זו הזדמנות טובה להיכנס למטבח ולהכין שלל מטעמים מתוקים לילדים.

עד היום, כאמא לארבעה בנים, אני מקפידה לערוך את סעודת יתרו לפי כל כללי הטקס.

לפני שכל הפמיניסטיות יקפצו מהכורסה בתדהמה, אל תחשבו שמקומן של הבנות נפקד. להן היה חג משלהן, "חג הבנות", שהתקיים בחנוכה ועל מנהגו של זה יבוא הסבר בחנוכה הבא.

 

מרמלדות בצבעים וטעמים שונים
מרמלדות בצבעים וטעמים שונים

שני חלקים היו לארוחה החגיגית: בראשון הוגשו מאכלים מתוקים ובחלק השני הונחו על השולחן מאכלים בשריים, כשבין לבין נשמעו קטעי שירה ומזמורים.

הסעודה נפתחה כשעל השולחן נפרשה מפה לבנה ומגשים עמוסים בדברי מתיקה למיניהם הונחו מעליה: פירות מיובשים, חלבה, נוגט ובובות סוכר מעוצבות קרמל שקדים.

לאלה היו מוסיפים שלל עוגות ועוגיות מסורתיות: יו-יו, מקרוד, דבלה, הרישה וגיזטה.

קרמל משובץ שקצים ופציח
קרמל משובץ שקצים ופציח

אחרי אתנחתא קצרה התחיל החלק השני של הארוחה וזה הכיל פול, מעקוד בטטה, פשטידת גזר ופשטידת בשר, עופיונים קטנים ממולאים, מלוחיה ומרק זך.

היות והסעודה הייתה מיועדת בעיקר לילדים, כל המטעמים שהוגשו לשולחן היו קטנים בגודלם: חלות קטנות, עוגיות, פשטידות וגם שפע של פירות מיובשים.

מבין הממתקים אהבנו במיוחד את הבובות העשויות מקרמל סוכר, דקיק ושקוף, שעוצב בצורת ציפורים, תרנגולים, דגים ועוד.

הבובות היו חלולות ואנו הילדים הכנסנו את האצבעות לתוכן כאילו היו מקל וליקקנו את הסוכרייה עד תום.

להכנת סוכריות מעוצבות אלו, שעלו על השולחן רק במועד זה, הייתה נדרשת מיומנות מיוחדת. אצלנו במשפחה היה אחראי על הכנתן מדי שנה דוד יוסף-חי ז"ל, שהיה מומחה לממתקים.

לקקנים בשלל צבעים וצורות
לקקנים בשלל צבעים וצורות

אני זוכרת שהתנדבנו להצטרף לאמי אסתר ז"ל שנסעה עד לעיר השכנה לרכוש את המתוקים המיוחדים הללו.

כך יכולתי לצפות מקרוב בהכנתן ובהכנת הנוגט, אותו גוש ממתק נפלא שהיה עשיר בשקדים.

החלביצה שכולנו מכירים הזכירה במעט את הממתק של דודי, רק שהנוגט שלו היה יצוק כגוש אחד מגובש וחסר צורה, והרבה יותר קשה מהחלביצה.

יוסף -חי ז"ל מעולם לא חתך את הנוגט אלא שבר אותו לחלקים וחתיכות בגדלים שונים. הנוגט נעטף בנייר חום דמוי נייר אפייה וגולגל בשקית ניילון פשוטה.

באותה שיטה עטף גם את הקרמל שהכין משזף סוכר. זה האחרון היה משובץ כולו בשקדים או בבוטנים, ולעיתים רחוקות הוגנבו לתוכו גם פיסטוקים.

לצד כל אלו היו המרמלדות הצבעוניות, פסים פסים של שכבות סוכר מרמלדי מתוק שהתגלגל על הלשון. חזרנו הביתה ארוזים ומצוידים בכל המתוקים שלהם ציפינו שנה אחר שנה.

עוגיות היויו בסירופ סוכר מתוק וריחני

מזה שנים אני מנסה לשחזר את המתוקים המיוחדים הללו. הסברתי בהרחבה לכל מי שחשבתי שיכול לעזור על צורות הסוכריות בעלות הברק הקריסטלי,

אבל הדרך אל הממתק לא צלחה וכל ניסיונותיי לא הניבו את הסוכרייה שאותה זכרתי מילדותי.

כך חלפו שנים עד שפגשתי את איילת כהן, הקונדיטורית הראשית של קייטרינג "מעשייה" שמפליאה בהכנת מתוקים ומגשי אירוח מוקפדים.

כהן, בת למשפחה תוניסאית, הכירה היטב את מנהג סעודת יתרו ואת הממתקים שעליהם דברתי.

על אף שהיא עסוקה בהכנות אחרונות לפתיחת קונדיטורית בוטיק "בוסה" במושבה יוקנעם, הצלחתי לרתום אותה ליום עבודה משותף במטבחי הפרטי.

הצטיידנו בהמון המון סוכר, שקדים, שמן, קמח ושאר מתוקים ונכנסו למטבח ליצור את המתוקים לסעודת יתרו.

נוגט עשיר בשקדים, בוטנים,ופיסטוקים
נוגט עשיר בשקדים, בוטנים,ופיסטוקים

בתחילה ניסינו לפצח את עניין בובות הסוכר השקופות והקריסטליות. אחרי מספר ניסיונות שלא צלחו, ולאחר שהבנו שצריך להיעזר בשבלונה ספציפית לעיצוב הבובות,

החלטנו ליצור סוכריות מעוצבות שיהיו הכי קרובות למקור.

רכשנו מספר תבניות סיליקון בצורות שונות, שמשמשות להכנת פרלינים והצלחנו להכין בובות מסוכר.

אחר כך עברנו להכנת עוגיות קרמל, גוש מתוק של נוגט מלא שקדים ופיסטוקים ושברנו אותו בצורה גסה, כמו שנמכר במקור.

במקביל יצרנו מרמלדה ממחית פרי תות ולבסוף בחרנו להכין עוגיות "יו-יו". אלו עוגיות העשויות מבצק רך ועדין, מעוצבות בצורת כעך ומטוגנות בשמן עמוק,

שלפני ההגשה נכנסות לטבילה באמבטיה ריחנית של סירופ סוכר מתובל במי זהר.

בתום יום עבודה ארוך ומיוחד הרגשתי שאני חוזרת לימי ילדותי, ולא הייתה מאושרת ממני. בעצם הייתה – איילת.

איילת ופסקל בעבודת פיצוח מתכונים מסורתיים
איילת ופסקל בעבודת פיצוח מתכונים מסורתיים

טיפסקל

לפני הכנת המתוקים וודאו שיש לכם במטבח מד חום למדידת הטמפרטורה.

שימרו את הממתקים שלכם במקום מאוורר ויבש, בקופסאות רחבות מרופדות בנייר אפייה ומרוססות קלות בשמן, למנוע הידבקות.

 

סגנון וצילומים: פסקל פרץ-רובין

Print Friendly, PDF & Email

הרשמו לניוזלטר של פסקל

הרשמו לרשימת התפוצה של פסקל לקבלת ניוזלטר חודשי מתוק

תודה שנירשמת.

שגיאה בהרשמה, נא לנסות שוב.

2 תגובות

  1. היי פסקל, קראתי את הכתבה על סעודת יתרו ו- בום! כל זכרונות הילדות עלו לי….יוסף- חי ז"ל שהיה מכין את המתוקים היה בעלה של דודתי מרי ז"ל ואני זוכרת היטב את יצירותיו וזוכרת את טעמם …
    ישר כוחך ותמשיכי בעבודתך המקסימה….

    • הי דליה
      תודה רבה
      כל כך שמחה שעבודתי מעוררת זכרונות לטעמים שכבר ממש בקושי פוגשים
      וכשאני מצליחה לשחזר אותם אני מאושרת :) חג שמח

השאר תגובה

Please enter your comment!
Please enter your name here