לחם קופים/הר של כדורי קינמון

קבלו מאפה מתוק ומפתיע, בצורת ההכנה ובטכניקה הנדרשת לעיצוב צורתו. הגשתו לשולחן מיוחדת ואחרת.

עשוי מכדורי בצק שמרים מתוקים ונתלשים. במילים אחרות לחם קופים/הר של כדורי קינמון רכים וטעימים.

אחרי שנים של אפייה אני עדין לא מצליחה לפצח את התעלומה: מדוע יש לאנשים כה רבים רתיעה מהכנת בצקי שמרים.

עבורי  העבודה עם בצק שמרים היא כמו כל אפייה אחרת. חשוב להשתמש במתכון טוב, לבדוק שיש ברשותנו את כל המצרכים ולהקפיד על שלבי הכנה מדויקים בלי לדלג על שום שלב.

הכול חייב להיות מוקפד, מהודק, ומדויק. רק כך ההצלחה מובטחת.

מניסיוני, בצק שמרים  דווקא נוח, וקל לעבודה. הוא נפלא ללישה ידנית, אל אף שאני מעדיפה להכינו  בעיקר במערבל חשמלי עם וו הלישה.

במהלך הלישה אני משנה מספר פעמים את מהירויות עיבוד הבצק. מצאתי שכך הדבר מדמה הכי טוב את הלישה בכפות הידיים.

ידוע לכול שלבצק שמרים צריך לתת לנוח, או יותר נכון לתת צריך לתת לו את התנאים והזמן לתפוח ולהכפיל את נפחו לשם כך הוא זקוק לתנאים אופטימליים והדבר קורה במקום חמים.

אך כאשר אנו קצרים בזמן, אפשר בהחלט לתת לבצק לנוח במקרר ולמחרת היום להוציאו מהמקרר ולתת לו לתפוח על משטח העבודה חצי שעה.

את תוצרי בצק השמרים  אפשר להקפיא. במקרה זה מוציאים מהתנור 7-5 דקות לפני תום האפייה ומקפיאים.

כשמעוניינים להגיש, מפשירים במקרר ולפני ההגשה מכניסים לתנור בחום בינוני 180 מעלות צ'  למשך 7-5 דקות החסרות, בדרך זו מחזירים למאפה את הטריות.

בחרתי מאפה מתוק ומפתיע, בצורת ההכנה ובטכניקה הנדרשת לעיצוב צורתו. הגשתו לשולחן מיוחדת ואחרת. הגשה למרכז השולחן והאורחים או בני המשפחה מתכבדים בביצוע או תלישת המאפה.

הבנוי מפיסות בצק מתובלות בהמון סוכר, חמאה קינמון ווניל מחוברות ואפויות יחד.

אפשר להכין את העוגה בתבנית קוגלהוף או בסיר פלא או תבנית מעוטרת אחרת.

העוגה מוכרת  גם בשם עוגת לחם קופים. נסתי לבדוק מדוע, ולא מצאתי  תשובה ברורה אלא מספר הסברים כשהבולט בהם הוא שזה כנראה

בגלל שבוצעים אותה בידיים ולא פורסים בסכין?(כמו הקופים שאוכלים בידיים)  אחרים מסבירים שהשם ניתן לה היות וכדורי הבצק מזכירים את הפירות הנאכלים על ידי הקופים  מסיפור "הנסיך הקטן".

או שצורת העוגה המתקבלת מדמה ישבה של משפחות קופים יחד. האמת אין לי מושג מה נכון? באופן אישי, אני מעדיפה את השם: הר של כדורי קינמון.  את המתכון כאן ניתן להכינו בגרסה חלבית או פרווה.

החומרים: לתבנית קוגלהוף 26 ס"מ

4 כוסות קמח, מנופה

30 גרם שמרים לחים

1/2 כוס סוכר

1 ביצה

1 כף דבש

1 כפית תמצית וניל

80 גרם חמאה, או מחמאה  מומסת

1- 1/2 1 כוסות חלב או מים בהתאם לספיגת הבצק

1/2 כפית מלח

לציפוי

1 כוס סוכר חום או דמררה

1 כף קינמון טחון

100 גרם חמאה / מחמאה מומסת

לגיון: 1/2 כוס חוטי חלבה (מסולסלת) לא חובה

אופן ההכנה:

להכנת הבצק – מערבלים במערבל חשמלי עם וו הלישה את הקמח, השמרים והסוכר, מוסיפים את הביצה, הדבש, תמצית הווניל, החמאה המומסת

ומתחילים לערבל את החומרים תוך הוספה הדרגתית של החלב/ המים  והמלח, מערבלים עד לקבלת בצק אחיד וחלק הניתק מדפנות

קערת המערבל (במידת הצורך אפשר להוסיף מעט חלב או מים). מרססים קלות בשמן את הבצק ומכסים בניילון נצמד.

מתפיחים במקום חמים כשעה וחצי או יותר עד שהבצק מכפיל את נפחו.

מעבירים את הבצק על משטח עבודה מרדדים לעובי של 1 ס"מ וחותכים לרצועות שתי וערב לקבלת קוביות של כ- 2 ס"מ.

נוטלים בכפות הידיים קוביית בצק מגלגלים ומעצבים לכדור. אפשר לדלג על רידוד הבצק, ולקחת פיסות קטנות או בינוניות מהצק  ולעצב לכדורים.

מערבבים בקערית את הסוכר והקינמון, מניחים בקערית ניפרדת את החמאה /מחמאה המומסת ובקערית שלישית מניחים  את חוטי החלבה –לא חייבים.

משמנים היטב את תבנית הקוגלהוף. טובלים את כדורי הבצק בחמאה המומסת ומגלגלים בסוכר המתובל.

מסדרים בתבנית  שורות,  שורות של כדורים מתובלים. בין השורות אפשר לפזר חוטי חלבה.

מכסים בניילון ניצמד ומתפיחים במשך כ- 40 דקות עד שעה. אופים בתנור שחומם מראש לחום בינוני נמוך 180-170 מעלות במשך כ-30 דקות.

או עד שקיסם הננעץ במרכז העוגה יוצר נקי ויבש. מוציאים מצננים מעט והופכים על כלי הגשה.

מבחר טיפסקל

• בשימוש בשמרים טריים קובייה או בגרגרים. מספיק לערבב את גרגרי השמרים בקמח, אין צורך להמיס בנוזל ואו להתיסס אותם קודם לעבודה.

• בשווקים תמצאו לצד השמרים הטריים שמרים יבשים – טוב שתחזיקו אותם במזווה כשהם סגורים בווקום  אלו שמרים בעלי אורך חיי מדף ארוכים, שומרים אותם במקרר או במקפיא וכך תמיד יש שמרים בבית.

• 50 גרם שמרים טריים = 2 כפות גרגרי שמרים יבשים.

• שימון או קימוח הבצק טרם התפחה? בדרך כלל נהוגים לקמח את הבצק ומשטחי העבודה אולם מניסיוני נוח וטוב יותר לרסס בשמן  את קערת הבצק ואת הבצק עצמו דבר המונע הידבקות הבצק לקערה והיווצרות קרום יבש  על פני הבצק.

סגנון וצילומים: פסקל פרץ-רובין