בישול תוניסאי /מבשלות זיכרונות, הזמנתי את רינה מצליח ליום מלא טעם, אהבה וגעגוע למטבח התוניסאי

בעדינות ובהתרגשות נקשתי על הדלת והמתנתי בציפייה. היא פתחה לי את הדלת, קורנת, יפה וחיוך רחב נסוך על פניה. כמו כל עם ישראל הפגישות ביננו נערכות תמיד מול מרקע הטלוויזיה, והבוקר אני נפגשת פנים אל פנים עם רינה מצליח, עיתונאית ומגישת "פגוש את העיתונות" בערוץ 2.

באחד הראיונות שנערכו עם רינה קראתי שהיא אוהבת לבשל, בעיקר מטעמים מהמטבח התוניסאי, מבית אמה מרסל רינה ז"ל. כבת לעדה התוניסאית, סקרנותי התעוררה מיד. יצרתי איתה קשר והצעתי לה לבשל איתי אוכל תוניסאי, ולשמחתי היא השיבה בחיוב.

בהיותו מטבח צפון אפריקאי, המטבח התוניסאי הוא אחד העשירים, החכמים, העדינים והמיוחדים. עושים בו שימוש בטכניקות בישול מעניינות, תוך שימוש במוצרים בסיסיים וניצול חומרי הגלם עד תום. תמצאו בו המון ירקות וקטניות, כשכמות הבשר מצומצמת למדי. את מקורות החלבון מקבלים מהצומח: ירקות, עשבי תיבול וקטניות, שמהוות מעין כוכבים או יהלומים. התיבול עדין וצנוע, בדיוק כמו העדה עצמה. נעשה שימוש במספר תבלינים בודדים ולא דומיננטיים, שתפקידם הוא למקד ולהבליט את התבשיל, על מנת לאפשר לתזמורת הטעמים והניחוחות לתת את הטון.

לפני שעלה הקמפיין ליום שני בלי בשר, במטבח התוניסאי נהגו להגיש ביום שלישי ארוחות ללא בשר. ביום זה הנשים היו עסוקות בכביסה ולא היה בידם זמן להתעסק בבישול. הפתרון שנמצא הוא הכנת תבשיל זריז, שאינו דורש התעסקות ובישול ממושך, ובכל זאת שיהיה מספיק עשיר ומשביע למשפחה גדולה. המנות שהוגשו ביום זה היו קוסקוס ותבשילי קדרה עשירים בירקות, קטניות והפתעות.

שני מונחים מגדירים את המאכלים המוגשים לבני המשפחה: טביח'ה זו מנה עיקרית שאינה מכילה בשר, וטז'ין זו מנה עיקרית המבוססת על בשר. בחירת המנות נעשית תמיד לפי עונות השנה, תוך ניצול הירקות הגדלים בה. לא פעם מוצאים ירקות אלו את דרכם למזווה, אחרי פעולות שימור וכבישה, שהופכות אותם מתאימים לכל השנה. למשל עגבניות מיובשות בשמן זית, שום ירוק או רסק פלפלים (הריסה).

רינה מספרת לי שהיא נהנתה מיחס מועדף ומפנק כבת יחידה בין חמישה בנים, ומעידה על עצמה שגדלה כנסיכה בבית. היא כמעט לא סייעה בבישול, ובכל זאת במשך כל ילדותה ספגה ולמדה את רזי הבישול של אמה. בשלב מסוים החלה לעזור, מה שכיוון אותה נכון אל הטעם המושלם.

כיום, כשהיא מכינה תבשיל כזה או אחר מהמטבח של אמה מרסל ז"ל היא מקפידה בדיוק על הכנתו ואינה משנה בו דבר. מכינה את התבשיל מהתחלה ועד הסוף, בדיוק כמו שאמה הכינה.

אני מביטה בה בחיוך כאשר היא מכינה את גרגירי הקוסקוס. רינה רוכנת ונשענת אל הקערה באותה דרך הזכורה לי מבית אמי: יד אחת מערבבת והיד השנייה נשענת, כמעט מערסלת את הקערה. כששאלתי מדוע היא נשענת על הקערה, רינה הביטה בי כשהיא נשארת באותה תנוחה ובחיוך רחב ענתה "ככה אמא שלי הכינה את הקוסקוס וכך בדיוק אני מכינה".

באותה חוכמת בישול היא מקפידה ומדייקת בהכנת הבסיס למרק שילווה את גרגירי הקוסקוס. זה אחרון דורש השחמה, ובישול איטי תוך בחישה, עד לאיחוד החומרים. בשלב מסוים, כשאני מנסה להוסיף ירקות אל הסיר, רינה מציצה לתוכו ופוסקת "עדיין לא!".

 

תענוג צרוף להביט בשקט וברוגע שבו היא עובדת. הופתעתי גם מטכניקת הטיפול בירקות. היא מניחה גיליון עיתון רחב על השיש ומעליו את קרש החיתוך. כשהיא מסיימת לקלוף ולחתוך היא דוחקת לשולי הקרש את העודפים, מרימה את קרש החיתוך עם הירקות ובקלילות אוספת את העיתון ומקפלת אותו עם הלכלוך, דבר שמותיר לה שיש נקי ופנוי להמשך העבודה.

רינה עסוקה מדי וכמעט אינה מבשלת במהלך השבוע. היא מבשלת בעיקר כשהיא מארחת ותמיד יהיו אלו המאכלים של אמא. "אני בעיקר מבשלת זיכרונות", כך היא אומרת. במידה והיא נדרשת בכל זאת למתכון, אז הוא יהווה רק את הבסיס להכנה, ואת שאר העבודה והטעמים היא תשלים מהזיכרון, מהניחוחות ומהטעמים שאותם ספגה בבית, ותנסה להתחקות אחר הטעם המוכר משעות של עבודה משותפת עם אמה.

לשאלתי האם היא מנסה לשנות או לגוון את המנות, רינה מביטה בי בהשתאות ושואלת: "למה?! בשביל מה? מתכון מנצח לא משנים". אחרי כמה שניות היא מוסיפה "את יודעת, פסקל, המחמאה הטובה ביותר, זו שתמלא את ליבי באושר ובשמחה גדולה, היא כשהאחים שלי או האחיינים אומרים שטעמו של המאכל שהכנתי הוא בדיוק כמו של אמי ז"ל. זו המתנה הטובה ביותר עבורי, היות ואני לא מבשלת רק אוכל, אני מרגישה שאני מבשלת זיכרונות של בית, הווי של משפחה סביב האוכל שחיבר ואיחד אותנו באהבה רבה".

בדומה לאמה, רינה כמעט שאינה משתמשת בתבלינים. הדבר היחידי שבו היא מרבה להשתמש הוא סיר לחץ, שבעזרתו היא מקצרת את זמני הבישול. שיטה נוספת שאימצה בחום היא הכנת כל סוגי הקטניות מראש. כלומר: השרייה, קילוף, בישול, סינון והכנסתם למקפיא. כשהיא נדרשת להכין ארוחה, היא שולפת את האוצרות הקטנים מתוך המקפיא ונותנת להם להשתלב ברוך בנוזל העשיר והמבושם המצוי בסיר.

רינה מקפידה תמיד שימצאו עלי בריק במקפיא בביתה, אלו נשלפים מיד במקרה של אורחי פתע. כשאחייניה האהובים קופצים לביקור ולצפייה משותפת במשחק כדורגל, היא מתפנה להכין לכבודם את המקרונה בלקנקש, תבשיל מקרוני פיקנטי, עשיר בקטניות שמוגש יחד עם פלפלים חריפים מטוגנים.

רינה בחרה להכין את הארוחה ללא בשר, על בסיס ירקות וקטניות. היא הכינה את גרגירי הקוסקוס מהתחלה ועד הסוף, במקביל להכנת תבשיל דלעת, ירקות ופול (טביחה בלקרע). בנוסף היא הכינה סלט מרמומה פיקנטי ועשיר שמוגש לצד כיסני בריק. זו מנה מהירה, חמה וקריספית, העשויה מעלי בצק דקיק שבתוכו ביצה. הכיסן סגור כסהר ומטוגן בשמן רדוד וכאשר נוגסים בו החלמון נוזל מתוכו ומתחבר בצורה מושלמת לסלט החריף.

אחרי מספר שעות בישול, בעודנו ישובות ונהנות מארוחה תוניסאית מופלאה ומתענגות מכל נגיסה, רינה רכנה לעברי ואמרה: "את יודעת, אולי כשאהיה בפנסיה, אפתח מסעדה ואקרא לה 'הקוסקוסיה של רינה'".

גרגרי הקוסוקס בתום האידוי

 

גרגירי קוסקוס

החומרים: (ל-10-8 מנות)

1 ק"ג סולת

1/2 1- 2 כוסות מים (לפי מידת ספיגת הסולת)

5 כפות שמן

1 כפית מלח

3 כוסות מים

אופן ההכנה:

ממלאים סיר גבוה ("בורמה") במים עד מחצית מגובהו ומביאים לרתיחה.

שמים את גרגירי הסולת בקערה רחבה וגבוהה ("קינקה") ויוצקים עליהם את המים (1/2 1 -2 כוסות) בהדרגה ובהתאם לספיגה, תוך כדי ערבוב הסולת עם המים. שימו לב: נוצרים גושים קטנטנים. משתמשים בכל המים רק אם הסולת עדיין יבשה והגרגירים לא אוחדו די הצורך.

מניחים את הגרגירים הלחים בנפת ברזל ("רולבל") ודוחסים אותם דרך החורים, תוך כדי לחיצות קלות בכף היד. מעבירים את הגרגירים למסננת ("קישכש"), מכסים ומניחים מעל סיר הנוזלים הרותחים (אפשר לאדות את הגרגירים מעל מרק או נזיד, ולהגישם יחד). מבשלים על להבה בינונית כ-30 דקות.

מסירים את המסננת והופכים את תוכנה אל הקערה הרחבה. מתקבל גוש של קוסקוס. יוצקים מעליו 3 כוסות מים, שמן ומלח. מערבבים בכף וכשהגרגירים מתקררים מעט מערבבים אותם בידיים, תוך כדי חיכוך. ממשיכים בפעולה עד שמתקבלים גרגירים קטנטנים.

מעבירים את הגרגירים חזרה למסננת ומניחים שוב על הסיר לאידוי נוסף במשך כ-30 דקות. הופכים את הקוסקוס אל קערה ומצננים.

בשלב זה גרגירי הקוסקוס כבר מוכנים. אך המקפידים על איכות הקוסקוס אינם מסתפקים בשני שלבי אידוי ומבצעים אידוי שלישי. המתבצע אחרי שהגרגירים לא חמים. מעברים אותם שוב דרך נפת הברזל חזרה למסננת ומאדים את הגרגירים בפעם השלישית במשך כ-30-20 דקות, בהתאם לדרגת האווריריות הרצויה.

להכנת תבשיל טביחה בלקרע / תבשיל דלעת המוגש על קוסקוס המוגש על גרגרי הקוסקוס

 

בוריקה / כיסנים עם ביצת עין

החומרים: (ל-4 מנות)

4 עלי בריק

4 ביצים

מלח ופלפל שחור גרוס, לפי הטעם

1 כף בצל ירוק ופטרוזיליה, קצוצים (לא הכרחי)

 

אופן ההכנה:

משטחים עלה בריק על צלחת שטוחה (אם מיומנים אפשר לעשות זאת על היד)  שוברים ביצה ומניחים אותה במרכז העלה. מתבלים במלח ובפלפל (ובבצל ירוק ומעט פטרוזיליה, אם רוצים). סוגרים את העלה לחצי ומצמידים את הדפנות.

מחממים שמן במחבת בינונית (כמות השמן: כמו לטיגון שניצל). מרימים את העלה הממולא בזהירות כדי שהביצה לא "תברח" החוצה, ומניחים אותו במרכז המחבת.

מטגנים את העלה מצד אחד עד שמתקבל גוון זהוב, הופכים אותו לצד השני וממשיכים לטגן. מגישים חם לצד סלט מרמומה (המתכון בהמשך).

סלט מרמומה

החומרים: (ל-8-6 מנות)

4-3 כפות שמן

4-3 פלפלים ירוקים חריפים מאוד, חתוכים לקוביות קטנות

2-1 פלפלים ירוקים בהירים, חתוכים לקוביות קטנות (לא הכרחי)

2 עגבניות בינוניות, חתוכות לקוביות

5 שיני שום, כתושות או קצוצות

מלח פלפל לפי הטעם

1/2-1/4 כפית קימל טחון דק (לא הכרחי)

אופן ההכנה:

מניחים בסיר רחב את השמן והירקות. מבשלים עם מכסה על להבה בינונית-נמוכה במשך כ-15 דקות. מוסיפים כ-1/4 כוס מים, מתבלים במלח ובפלפל, בוחשים וממשיכים לבשל על להבה נמוכה במשך כ-35 דקות נוספות. מדי פעם מערבבים. הסלט מוכן כשכל הנוזלים צומצמו ומרקמו סמיך.

מקרונה בלקנקש

מאכל עשיר בקטניות. רצוי להכין אותן מראש: משרים ומבשלים אותן במים עד לריכוך ואז מחלקים למנות ושומרים במקפיא. בדרך זו אפשר להכין את התבשיל במהירות.

החומרים: (ל-8-6 מנות)

3 כפות שמן

1 בצל, קצוץ

1 עגבנייה, חתוכה לקוביות

1 מיכל (260 גרם) רסק עגבניות

1 כפית הריסה

כ-8 כוסות מים

500 גרם פסטה קרניים

150 גרם פולים קטנים, מבושלים

150 גרם עדשים ירוקות או אדומות, מבושלות

150 גרם גרגרי חומוס, קלופים ומבושלים

מלח ופלפל לפי הטעם

להגשה:

שמן לטיגון

8-6 פלפלים חריפים

1 לימון, מחולק לרבעים

אופן ההכנה:

מחממים את השמן בתוך סיר רחב וגבוה. מוסיפים את הבצל הקצוץ ומאדים עד לשקיפות והזהבה קלה. מוסיפים את קוביות העגבנייה ומטגנים במשך 3-2 דקות. מוסיפים את רסק העגבניות, מערבבים ומבשלים כ-4-5 דקות, עד שרסק העגבניות מקבל גוון כהה. חשוב להשגיח ולערבב מדי פעם, על מנת לקבל מרקם אחיד.

מוסיפים את ההריסה ומערבבים. יוצקים את הנוזלים ומביאים לרתיחה. מוסיפים את הפסטה והקטניות, מערבבים היטב, מתבלים במלח ופלפל ומבשלים עד לריכוך.

מחממים שמן במחבת רחבה ומטגנים היטב את הפלפלים החריפים מכל הצדדים. מניחים על צלחת הגשה, מצרפים את רבעי הלימון ומגישים לצד המנה.

צילומים: איתן וכסמן

Print Friendly, PDF & Email

הרשמו לניוזלטר של פסקל

הרשמו לרשימת התפוצה של פסקל לקבלת ניוזלטר חודשי מתוק

תודה שנירשמת.

שגיאה בהרשמה, נא לנסות שוב.

2 תגובות

  1. שלוש נקודות:
    1. רינה מצליח מקסימה. 2. הייתי הורגת בשביל בריק, אם לא עכשיו אז מחר לבראנץ'.
    3. לגבי המרמומה, מוצאת לנכון לשלוח כאן גירסה רבת שנים ומטבחים, וקודם מילה לגביה. המטבח התוניסאי כפי שמוכר לי, הוא אכן מעודן ו"מופנם" יותר בטעמיו מאשר שכניו לגיאוגרפיה. יש המון כבוד לטעם של חמרי הגלם ופחות תוקפים אותם בתבלינים, כולל אגב, זה החריף. לכן בגירסה שכאן לא קוצצים, לא מועכים ולא כותשים את הירקות. הם רק חצויים ונשארים להרבה זמן על אש קטנטנה. תוספת מים – הס מלהזכיר!! הירקות השלמים קורסים בהדרגה אל תוך המיצים של עצמם ואל שמן הזית, הרבה נוזלים נוצרים בתהליך, ולכן אין צורך בתוספת מים (שבעצם מפרים את איזון הטעמים), השום השלם מעניק מתיקות ארומתית ומחבר את טעמי המרכיבים.
    אז: חתוכים לחצאים מספר שווה (נגיד 6 מכל ירק) של עגבניות ושל פלפלים ירוק בהיר בלבד, נקיים מגרעינים.
    מניחים את כל החצאים בסיר (רצוי רחב ולא חייב להיות גבוה)
    מפזרים בסיר בנדיבות רבה, לפחות ראש שלם של שיני שום שלמות וקלופות. כמות השום מאד משמעותית.
    ע"פ המתכון המקורי בכלל לא חייבים פלפל חריף. אם כי על פי רוב, אני כן נוהגת להניח אחד מלמעלה בלי ללחוץ וחורצת אותו לאורכו.
    על הכל שופכים הרבה שמן זית. כמה הרבה? כשתצטבר בקרקעית הסיר שכבה של 2-4 מילימטר של שמן, זה יכול להספיק. גם קומבינה של שמן חמניות ושמן זית אפשרית ולמעשה זה יכול להיות רק שמן חמניות אם הוא מאיכות גבוהה.
    על הכל מפזרים מעט מלח. אפשר גם קמצוץ של פפריקה מתוקה (רק אם טריה וטובה).
    רצוי מאד שתהיה בצד חלה של שבת.
    זהו. מניחים על אש רגילה. תוך כמה שניות מתחילים לשמוע את התססס… של השמן ומיד מעבירים לאש הכי קטנה שיש. לא פותחים את הסיר. מחכים בסבלנות. זה יכול להימשך שעה או כפול מזה. תלוי בירקות ובעונה, אבל הריחות בבית – חבל על הזמן.
    זה מוכן כשפותחים את הסיר ומגלים ציור מופשט של כתמי אדום וירוק בתוך רוטב שמריח מדהים ועולה עליו רק הטעם.
    בעדינות, שלא לפצוע את הירקות, מגישים בצלחת עמוקה פלפל עגבניה שום והרבה רוטב.
    קורעים חתיכות מהחלה, טובלים ודגים את התוכן.
    שתיקה של אושר.
    למחרת בבוקר כשנשאר כמעט רק רוטב בסיר, מחממים אותו על האש ופותחים אל תוכו ביצה בשלמותה (ביצים כמספר הפיות), סוגרים את הסיר לכמה דקות עד שהצהוב של הביצה לא מתקשה לחלוטין אבל עטוף בלבן.
    4. וברכות לרינה מצליח (שאגב, האם האינישיאל שלה מרמז על הקריירה הבאה?)

השאר תגובה

Please enter your comment!
Please enter your name here